מסגרת לתמונה — מידות, פספרטו ואיך בונים קיר גלריה

מסגרת לתמונה טובה עושה לתמונה מה שתאורה טובה עושה לחדר — אותו תוכן, הרגשה אחרת לגמרי. ובכיוון השני: הדפסה יפה במסגרת לא נכונה נראית זולה. הנה איך בוחרים מסגרות שמחמיאות לתמונות, ואיך הופכים אוסף מסגרות לקיר גלריה שנראה מתוכנן.

קודם כול: פספרטו

הפספרטו — שוליים לבנים רחבים בין התמונה למסגרת — הוא ההבדל הגדול ביותר בין מראה ביתי למראה של גלריה. הוא נותן לתמונה אוויר, מרחיק אותה מהזכוכית, ומגדיל ויזואלית את הפריט על הקיר. הכלל: שוליים של 5–8 ס״מ לתמונות עד A4, ו-8–12 ס״מ לגדולות. תמונה קטנה במסגרת גדולה עם פספרטו רחב — זה הטריק הכי משתלם בעיצוב קירות.

איזו מסגרת לאיזו תמונה

קיר גלריה: לתכנן על הרצפה, לתלות פעם אחת

הטעות הכואבת ביותר היא לקדוח ולגלות שהפריסה עקומה. הסדר הנכון: פורסים את כל המסגרות על הרצפה מול הקיר ומזיזים עד שמרוצים; שומרים מרווח אחיד של 5–8 ס״מ בין המסגרות; מתחילים מהמסגרת הגדולה במרכז-משקל של הפריסה וממשיכים החוצה. טריק של מקצוענים: גוזרים מנייר עיתון תבנית בגודל כל מסגרת ומדביקים על הקיר בנייר דבק — רואים את הקיר המוגמר לפני חור אחד.

הגובה: מרכז הקומפוזיציה כולה ב-145–155 ס״מ מהרצפה. מעל ספה או שידה — המסגרות התחתונות 20–25 ס״מ מעל הרהיט, והרוחב הכולל כ-⅔ מרוחב הרהיט.

אחיד או מעורב?

שתי גישות עובדות: אחיד — כל המסגרות זהות, התמונות שונות; מסודר, מודרני, קל להצליח. אקלקטי — מסגרות שונות בגדלים שונים; חם ואישי, אבל דורש חוט מקשר אחד: אותו צבע מסגרות, או אותו פספרטו לבן בכולן. בלי החוט המקשר זה נראה מקרי.

שאלות נפוצות על מסגרות לתמונות